בנק דיסקונט סניף ראשי ת"א נ' יואב נדב ואח'

החלטה

1.בפניי בקשה של הנתבע יואב נדב (להלן: "הנתבע") לביטול העיקול שהוטל לטובת בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") על הנכס הידוע כגוש 6717 חלקה 21 (להלן: "הנכס שבמחלוקת").

2.מדובר בעיקול שהוטל על נכסים שונים במסגרת תביעה כספית שהגיש הבנק נגד הנתבע ונתבעת נוספת לתשלום חוב בסך של 3,094,828 ₪. העיקול הוטל על מספר נכסים, ולטענת הנתבע, שויים של הנכסים שעוקלו עולה עשרת מונים על החוב נשוא התביעה.

3.הבנק מתנגד לבקשה וטוען כי אין בנכסים שעוקלו כדי להבטיח את חוב התביעה כשהוא מעודכן להיום, ולכן אין מקום להסיר את העיקול על הנכס שבמחלוקת.

4.לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה באתי לכלל מסקנה כי יש להעתר לבקשה, מן הטעמים שיפורטו להלן.

5.הנתבע הציג חוות דעת שמאי לגבי שלושה נכסי מקרקעין שעוקלו לטובתו של הבנק, בנוסף לנכס שבמחלוקת. נכס אחד הוא ברח' הפלדה 16 בבת ים, ושוויו 3,400,000 ₪ (להלן: "הנכס הראשון"). נכס שני הוא ברח' תבואות הארץ 6 בתל אביב ושוויו 4,250,000 ₪ (להלן: "הנכס השני"). נכס שלישי הוא ברח' רפידים 4 בתל אביב ושוויו 960,000 ₪ (להלן: "הנכס השלישי").

בנוסף עוקלו נכסים אחרים להבטחת סכום התביעה, ובהם סחורה, רכבים וציוד. לטענת הנתבע השווי הכולל של הנכסים שעוקלו הינו 11,160,000 ₪.

6.הבנק טוען כי שויים של הנכסים נמוך בהרבה ממה שהציג הנתבע.

7.אין חולק ששני נכסי המקרקעין הראשונים משועבדים לבנק בגין חובות אחרים, ואילו הנכס השלישי משועבד לטובת בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ. חרף זאת, ברור כי שוויים של נכסי המקרקעין עולה על החוב נשוא התביעה. כך למשל, מתגובת הבנק ניתן ללמוד כי גובה המשכנתא על הנכס הראשון הינו 1,520,000 ₪, כך שנכס זה לבדו מבטיח סך של 1,880,000 ₪ מן החוב. יצויין כי בפועל נכרת חוזה מכר מותנה לגבי נכס זה, שאם אכן הוא ייצא אל הפועל, אזיי התמורה שתשולם בגין הנכס תעמוד על 4,100,000 ₪, קרי, אפילו יותר ממה שהעריך השמאי מטעם הנתבע.

שוויו של הנכס השני הוא 4,250,000 ₪, כאשר חלקה של הנתבעת בנכס זה הוא מחצית. מכאן ששווי החלק שעוקל הינו 2,125,000 ₪. על הנכס רשומה אמנם משכנתא לטובתו של הבנק בגין חוב אחר, אך משום מה הבנק אינו מציין מה גובהה המעודכן, למרות שהיא רשומה לטובתו.

שני נכסים אלה לבדם מבטיחים איפוא סך של 4,005,000 ₪, לאמור, יותר מסכום התביעה. גם אם אניח כי במהלך מימוש הנכסים לא ניתן יהיה להשיג את מלוא השווי בו נקב השמאי, סביר עדיין להניח כי השווי שיושג יעלה על סכום התביעה. יצויין כי לשיטתו של הבנק עצמו, כעולה מתגובתו, הוא עיקל נכסים נוספים ששוויים הכולל הוא כ- 200,000 ₪ (מכוניות ומלגזה) כך שגם סכום זה מתווסף לסכומים שגבייתם מובטחת.

8.בנסיבות אלה, אין כל הצדקה להותיר על כנו גם את העיקול על הנכס שבמחלוקת, ולפיכך אני נעתר לבקשה ומורה על ביטולו של צו העיקול לגביו.

9.לנוכח השפה המשתלחת שנקט הנתבע נגד ב"כ הבנק, אינני פוסק הוצאות לזכותו.

ניתנה היום, ב' שבט תש"ע, 17 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

ביהמ"ש המחוזי ת"א